כאב נתפס לעיתים כחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו. חיים לצד כאב כרוני פוגעים לנו באיכות החיים ומשום מה זה מתקבל כשיגרה.
זלזול, אדישות וחוסר סבלנות הפכו להיות תגובות מקובלות ושגרתיות עבור מי שמתמודד.ת עם כאב כרוני. אירועים פיזיים נכרכים באירועים נפשיים ויוצרים פלונטר אכזרי. פלונטר שנקרא בשפה של LTP "מלכודת כאב".
מלכודת שמשפיעה על יחסים בינאישיים, מקצועיים ואולי הקשה ביותר על היחסים שלי עם עצמי. ספקות שמכרסמים, שאלות מכאיבות כגון: האם אני מגזימה? דרמטית? רגשות לא נעימים של בושה, אשמה וכעס שואבים ממני היכולת לנשום בחופשיות.
7 נשים ו 2 מנחות, 16 מפגשים שבועיים בני שעה וחצי. קבוצה לנשים שמתמודדות עם כאב כרוני.
המפגשים לא פוגגו את הכאב, אך הם הפיגו את הבדידות. היחד נתן הרבה כוח. מבטים של עין טובה, שהתרחבו מדי שבוע. שאפשרו לכל אחת מהמשתתפות להיזכר מי היא מתחת לגוף הכואב.
אספנו משאבים חדשים, חלקנו והשאלנו משאבים מוכרים, למדנו לזהות טוב יותר אירועים, חוויות ואנשים שמשפיעים עלי, להרחיק או להיעזר בהם. בהתאם לאיכות שהם מכניסים לחיי.
ככל שהמפגשים חלפו ניתן היה לראות בבירור את היכולת לזהות מה אני מרגישה, להעז להגיד למה אני זקוקה. יכולת שתרמה לתחושת חופש ולחיים אותנטיים. תחילה בתוך הקבוצה ואט ואט גם מול הסביבה בחוץ.
באמצעות שיחה, שכללה הזדהות, אמפתיה, תיקוף, הכלה והרבה חום, התאפשר דיבור פנימי שהצליח להפוך את הכאב לכזה שאפשר לחיות איתו.
*ליאת ברזילי, מנחת קבוצת LTP*
מטפלת בפסיכודרמה בשילוב EMDR, סכימה תרפיה וטיפול ממוקד רגש.
